פיסול

פיסול

“לקחתי את גוש החומר וחפרתי בו באצבעותי, להוציא את רגבי האדמה החומה המכסים את דמותי. פיסלתי אותי”

פיסול בעת העתיקה – כוחו של פסל

פסלים היוו עוד מימי בראשית, מוקד מרכזי בתרבויות קדומות.
בדתות הפגאניות ששלטו בעת העתיקה, השתמשו בפסלים ,להצגה של דמויות האלילים והאלות.
עצם היות אלים ואלות בדמויות מפוסלות תלת ממדיות ומוחשיות, אפשר למאמינים, ליצור קשר ישיר ובלתי אמצעי בין האל או האלה, אשר להם זבחו, אותם העריצו והעניקו להם כוחות וכתרים.
לדוגמא: דיוניסוס אל היין, נחשב למעניק פריון ועוצמה, פסליו קישטו את אולמות המשתה. דמותה של ונוס אלת האהבה שמרה על האוהבים במקדשיה. דמותו של רע, אל השמש המצרי שהיה המגן העוצמתי על כל מצרים הופיע במקומות המקודשים באותה עת.

במקרא, אנו פוגשים את תרח בן נחור אבי אברהם, אשר היה כהן ועובד אלילים. וכן את מאבקו של אברהם בעבודת הפסלים, אשר אותם ניפץ, למורת רוחו של נמרוד. אברהם הוא הראשון אשר הסיר את העוצמה אשר ניתנו לפסלים והפך את אמונתו למונותיאיסטית.

בעת העתיקה, הפסלים היו עשויים חומר ואבן. כאשר התפתח השימוש בברונזה ומתכות הפסלים נוצרו על ידי שימוש בתבניות ליציקה של הפסל הנדרש.
דוגמא מופיעה במקרא, בזמן שמשה היה על הר סיני דרש העם הכנת פסל על מנת לסגוד לו. בעת הכנת הפסל של עגל הזהב הותכו תכשיטי זהב לרוב ליציקה של דמות העגל. תהליך פיסולי אשר בו התמחה הכהן הגדול – אהרון.

פסל – בריאה בשלושה מימדים

פסל למעשה, הוא מעיין בריאה ויצירה במרחב. היתרון של פיסול לעומת אומנויות אחרות, הוא השימוש בשלושת המימדים ליצירה. בכל פסל ניתן להתבונן במגוון היבטים. בכל היבט, אנו מקבלים תחושה וצפייה שונה באלמנט שפוסל.

הפיסול בשלהי המאה ה- 20 שונה בתפישתו, הפסלים אינם ברורים וריאליסטים אלא יותר ויותר הינם פסלי משמעות בעיני הפסל והמתבונן.

נוכל לראות פסלים, כמו הפסל הסביבתי של דני קרוון בפארק וולפסון בתל אביב, אשר השתמש באלמנטים המאזכרים את מקימי הישוב ואת נופיו. נוכל למצוא את הפירמידה, כאלגוריה של אוהל, כמקום מושבם של מקימי ההתיישבות. למעשה כל האלמנטים הינם סמלים שכולם ביחד יוצרים את נושא הפסל במרחב.

נוכל להבחין במספר מושגים בתחום הפיסול אשר נכללים כולם כאחד תחת קטגוריה פיסולית. לדוגמא אנדרטאות, תבליטים מזרקות ועוד.
לעולים בדרך לירושלים, בכביש מספר 1, אחרי צומת שורש. קשה לפספס את האנדרטה של פורצי הדרך לירושלים. האנדרטה בנויה מעמודי ברזל באורך של 12 מטר, המכוונים כלפי ירושלים. אלו נשענים על עמודי ברזל אנכיים. יצירה זו נותנת לנו את תחושת עוצמת הפריצה שאפשרה ניצחון. וכן מאפשרת לנו לזכור את אותם פורצי הדרך.

פיסול בכל חומר, מעט על חומר וטכניקות

כמעט אין חומר אשר לא ניתן לפסל ולעצב בו פסלים. המוכר ביותר הוא פיסול באבן. טכניקה המשתמשת לרוב באבן מרובעת. והפיסול נעשה באמצעות גריעת חומר מגוש האבן. באותה שיטת גריעה נשתמש בפיסול של תבליט אבן.

פיסול בבטון דורש בניית נגטיב באמצעות פולימר ובניית תבנית יציקה, כדי להכניס לתוכה את הבטון ליבוש. פיסול בברוזה ובמתכות, דורש התכה של חומר ויציקה לתבניות מפוסלות נגטיבית. בפיסול בקרמיקה נשתמש בחימר. לאחר עיצוב וצביעה של האלמנט, יש לשרוף את הפסלים/יצירות, בתנור מיוחד המגיע לטמפרטורות גבוהות. גם בפיסול בזכוכית נזדקק לתנור. על מנת להתיך את הזכוכית.

אחד האומנים הגדולים בתחום הפיסול בזכוכית הוא צ’יהולי אשר ערך תערוכות מרגשות כאן בישראל. פיסול לא חייב להיעשות מחומרי גלם בסיסיים, הוא יכול להיעשות גם מחומרים ממוחזרים או מחיבור של אלמנטים שונים, שבמקורם לא היו קשורים לפיסול. לדוגמא אסלת השירותים – “המזרקה” של דושן. כיום נוספו חומרים חדשים לפיסול, לדוגמא: פיסול בפימו, דאס ועיסות נייר. חומרים, אשר הנם קלים לעיצוב ופיסול. מחיר החומרים הללו לא יקר והחומרים זמינים ונגישים לכולם.